יועץ גז: המומחה שמבטיח עמידה בתקני ת"י 158 ות"י 6464

יועץ הגז בישראל ממלא תפקיד מרכזי כסמכות המקצועית הבכירה המבטיחה את שלומן של מערכות אספקת גז, בין אם מדובר בגז פחמימני מעובה (גפ"מ) או גז טבעי. היועץ אינו רק טכנאי או מפקח, אלא מומחה הנדסי-רגולטורי שתפקידו להבטיח את תכנונן, הקמתן ותחזוקתן של מערכות אלה בהתאם לדרישות הבטיחות המחמירות ביותר של מדינת ישראל. תפקידו מתפרס על פני כל מחזור חיי הפרויקט, החל משלב הרעיון והתכנון המוקדם ועד קבלת האישורים הסופיים, כולל ליווי וייעוץ עד להשלמת כל דרישות הרגולציה.

יועץ הגז נושא באחריות מקצועית מלאה לתכנון ההנדסי המבוצע, וחתימתו נדרשת על כל המסמכים המוגשים לגופי הרישוי הממשלתיים. חתימה זו מהווה אישור רשמי כי התכנון המבוצע עומד באופן מלא בכל הוראות החוק והתקנים הרלוונטיים. המורכבות של חומרים מסוכנים כמו גז הופכת את אחריותו להכרחית, שכן כל טעות בתכנון עלולה לעלות ביוקר, לא רק במונחים כספיים ובבזבוז אנרגטי, אלא גם בסיכון בטיחותי אקוטי. היקף העיסוק של היועץ רחב, והוא מספק פתרונות תכנון וייעוץ למגוון רחב של פרויקטים, החל מתכנון מערכות גז לבנייני מגורים (הספקה מרכזית), דרך מרכזים מסחריים גדולים ועד מפעלי תעשייה הדורשים הסבה מורכבת לגז טבעי ותשתיות אנרגיה קוגנרטיביות.

גישור בין הנדסה, בטיחות ורגולציה

השימוש הנרחב בגז בישראל, המשרת מעל 1.8 מיליון בתי אב בנוסף למגזר התעשייתי, המסחרי והחקלאי, מחייב אסדרה קפדנית. הגז הוא חומר בעל אופי בטיחותי מובהק, והאסדרה מתבצעת באמצעות מערכת חוקים ותקנות מורכבת. תפקידו העיקרי של היועץ הוא לתרגם את הדרישות הרגולטוריות המופשטות לפתרונות הנדסיים קונקרטיים וניתנים ליישום, תוך צמצום סיכונים ומקסום יעילות המערכת.

בפן הבטיחותי, היועץ בודק סיכונים אפשריים ומציע פתרונות בטיחות פרואקטיביים. הוא מפחית סיכונים ומונע תקלות יקרות באמצעות תכנון מקצועי המבטיח עמידה בתקני הבטיחות המחמירים ביותר, כגון ת"י 158 (לגפ"מ) ות"י 6464 (לגז טבעי תעשייתי). בנוסף, תרומתו של יועץ הגז ניכרת בצד הפיננסי ובערך המוסף שהוא מביא לפרויקט. באמצעות תכנון מדויק ויעיל, היועצים חוסכים עלויות תפעול משמעותיות, משפרים את יעילות המערכות הקצה (כגון דודים או מבערים) ומפחיתים את צריכת האנרגיה לטווח הארוך. יתר על כן, התקנת מערכות מתקדמות ובטוחות בהתאם לתקן מעלה את ערך הנכס.

מניעת כשלים אסטרטגיים

הניסיון המקצועי מלמד כי האינטגרציה של יועץ הגז בשלב מוקדם ככל האפשר של התכנון היא קריטית להצלחת הפרויקט. שילוב מאוחר של היועץ, רק בשלב הגשת ההיתרים, עלול להוביל לעיכובים רגולטוריים משמעותיים, לצורך בתיקונים מבניים יקרים ובכפילויות תכנוניות. היועץ חייב להיכנס לתמונה כבר בתכנון הראשוני על מנת לבדוק את תכניות המבנה והפיתוח, לאתר סיכונים, ולהתאים את מערכות הגז לדרישות הבטיחות עוד לפני קביעת מיקומים סופיים.

כיוון שהיועץ נושא באחריות המקצועית המלאה לתכנון והוא זה שחותם על האישורים הנדרשים, קבלת שליטה על התכנון בשלב המוקדם היא הכרחית עבורו. אחריות כבדה זו יוצרת חובה הנדסית ומשפטית להתערב בשלב שבו תיקונים הם זולים וקלים. אם יועץ נכנס מאוחר, הוא עלול להידרש לשנות פרטי בנייה, לעדכן מיקומים של חדרי גז או מאצרות, ולגרום להוצאות נוספות משמעותיות ליזם. מכאן, שאינטגרציה מוקדמת היא אינה רק המלצה כלכלית, אלא מנגנון מפתח לניהול סיכונים משפטיים והנדסיים של כלל הפרויקט.

המסגרת הרגולטורית: חוקים, תקנות וגופי פיקוח

חוקי היסוד: הפיצול בין גפ"מ לגז טבעי

האסדרה החוקית של משק הגז בישראל היא מורכבת ומפוצלת, ומשקפת את התפתחות השימוש בשני סוגי הגזים המרכזיים: גפ"מ וגז טבעי. בעבר, חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989, הסדיר הן את משק הגפ"מ והן את משק הגז הטבעי. עם זאת, עקב ההתפתחות הנפרדת של שני המשקים, נוצר צורך בפיצול האסדרה.

כיום, משק הגפ"מ מוסדר בעיקרו על ידי חוק הגז הפחמימני המעובה, התש"ף-2020 (חוק הגפ"מ). במקביל, הוחלט לבצע תיקונים והתאמות בחוק הגז המקורי (1989), כדי שיתמקד באופן מיטבי בהסדרת תחום הבטיחות במשק הגז הטבעי. בנוסף, חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, מסדיר את מערכת הולכת הגז, החלוקה והקמת מתקני גז טבעי, כולל היבטים קנייניים כגון הפקעת מקרקעין לצורך תחנות גז.

מגמה בולטת בתחום היא שאיפה לפשט את הרגולציה הקיימת. במסגרת זו מוצע לקבוע כי מפרטים למתקני גז מסוימים לא יאושרו עוד באופן גורף על ידי מנהל רשות הגז הטבעי והממונה על הבטיחות. במקום זאת, האישור יתבצע באמצעות רגולציה עצמית של בעלי הרישיונות, כאשר המנהל והממונה יבצעו בדיקה מדגמית ואקראית של אותם מפרטים. כמו כן, מוצע כי גופים בודקים, כהגדרתם בחוק, הם שיעניקו היתרים להקמת מתקני גז, במטרה לעודד תחרות ולהפחית בירוקרטיה בתחום.

גופי הפיקוח והאסדרה

יועץ הגז פועל מול מערך מורכב של גופי פיקוח ממשלתיים וגופי תקינה המכתיבים את נהלי העבודה.

• משרד האנרגיה (מנהל ענייני בטיחות הגז): גוף זה אחראי על הנפקת רישיונות עיסוק בגפ"מ, כולל מתקינים ומתכננים, ומהווה את הסמכות העליונה בנושאי בטיחות גפ"מ.
• רשות הגז הטבעי: יחידה במשרד האנרגיה האחראית על אסדרת משק הגז הטבעי, לרבות פיתוח והסדרה של תכנון סטטוטורי (מול ועדות תכנון מחוזיות).
• מכון התקנים הישראלי (SII): מכון התקנים משמש כ"גוף בודק" (Technical Expert) מוסמך, במיוחד בתחום הגז הטבעי (ת"י 6464) והגפ"מ המורכב. מכון התקנים מבצע פיקוח ובדיקות על מתקנים פנים מפעליים וצרכני קצה, תוך סיוע למפעלים להסב ולהתקין מערכות באופן בטיחותי ויעיל.

דרישות הרישוי המקצועי: ההיררכיה המקצועית במשק הגז

מקצועות הגז, בשל אופיים הבטיחותי המובהק, מחייבים רישוי והסמכה רשמיים מתוקף חוק הגז ותקנותיו. ההסמכה מבחינה בין רמות שונות של יכולת ואחריות, כאשר ליועץ הגז, המשמש לרוב כ"מתכנן גפ"מ" או "מתכנן בכיר", ישנה הסמכה נפרדת.

1. הכשרת מתקיני גפ"מ (רמות 1 ו-2): מתקיני גז נותנים שירות למערכות גז פחמימני מעובה.

• מתקין רמה 1: בעל רישיון זה רשאי לעסוק בתכנון, התקנה, בדיקה ותחזוקה של מתקן גפ"מ המשמש לאספקת גפ"מ ליחידת דיור בודדת (דירתית או קשורה למערכת מרכזית), וכן להתקין מערכת מרכזית בבניין בודד בקיבול מרבי של עד 1,000 ק"ג גפ"מ (למעט מכל נייח או גז נוזלי). נדרש לסיים קורס והסמכה ממשרד העבודה.
• מתקין רמה 2: נדרש לבעלי תעודת רמה 1, יחד עם ותק של שנתיים ומינימום 480 שעות התמחות בעיסוק בגפ"מ. רמה זו מאפשרת עיסוק בעבודות מורכבות יותר, בכפוף לתכנון מאושר על ידי מתכנן מוסמך.

2. דרישות ההסמכה של יועץ הגז (מתכנן גפ"מ/בכיר): תפקיד המתכנן נדרש עבור מיתקנים מורכבים החורגים מסמכותו של מתקין רמה 2. הדרישות להסמכה של מתכננים גבוהות יותר ומחייבות רקע אקדמי ורישום רשמי:

• השכלה ורישום: לרוב נדרש תואר אקדמי רלוונטי (כגון הנדסה, אדריכלות, מדעי הסביבה) המוכר על ידי המל"ג. בנוסף, נדרש רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים או בפנקס ההנדסאים, בהתאם לדרישות החוק.
• ניסיון: נדרש ניסיון מוכח ומשמעותי בייעוץ ובתכנון סביבתי והנדסי, לרוב למשך מספר שנים.

3. ההבחנה התפקודית (תכנון מול ביצוע): יש הפרדה ברורה באחריות: היועץ (המתכנן) אחראי ל"תכנון" המערכת, בעוד המתקין (המבצע) אחראי ל"ביצוע" העבודה בפועל. השילוב בין יועץ למתקין מבטיח שהביצוע תואם את התכנון, וכל תקלה פוטנציאלית מטופלת בשלבי התכנון המקדימים. יתר על כן, הפיצול הרגולטורי בין חוק הגפ"מ לחוק משק הגז הטבעי יוצר דרישה למומחיות כפולה או ממוקדת מאוד אצל היועץ. יועץ הפועל בתעשייה המסיבה מערכות לגז טבעי (ת"י 6464) חייב בקיאות שונה מאוד, לרבות הבנת מערכות הולכה וחלוקה, מרכזיות גז טבעי ומערכות קצה מורכבות.

תקני תכנון בטיחות מרכזיים: גפ"מ, גז טבעי ומערכות כיבוי

השליטה המוחלטת בתקנים הישראליים היא המיומנות הנדרשת מיועץ הגז, שכן אי עמידה בדרישות התקינה המחייבות מובילה לסנקציות חוקיות ולאי קבלת רישיונות עסק.

תקן ישראלי 158 (גפ"מ): בטיחות במגורים ומיקום תשתיות

ת"י 158 הוא התקן הרשמי והמחייב לבטיחות מערכות גז פחמימני מעובה, והוא רלוונטי לכל מתקני גפ"מ. התקן מחולק לארבעה חלקים עיקריים המכסים את כלל ההיבטים, החל ממאגרים (חלק 1), דרך התקנת צנרת ואביזרים (חלק 2), התקנת מכשירים צורכי גפ"מ (חלק 3), וכלה בדרישות לבדיקות לאחר ההתקנה ובקרות תקופתיות (חלק 4).

1. דרישות הנדסיות ספציפיות לתכנון מיקום ואוורור: הבדלים פיזיקליים בין גזים משפיעים ישירות על דרישות התכנון. גפ"מ כבד מהאוויר, ולכן תכנון חדרי הגז ומיקום המאגרים חייב להתייחס לצבירת גז נמוכה. תפקיד היועץ כולל תכנון מיקום מאגרי גז (צוברים, חדרי גז) וכן תכנון תשתיות הגז בפיתוח ובפיר הגז בבניין. דרישות האוורור קריטיות:

• אוורור חדרי גז (ת"י 158): נדרשים פתחי אוורור הן בחלק התחתון (צמוד לרצפה) והן בחלק העליון של דופן המבנה המגן. שטח מעבר האוויר בכל פתח חייב להיות 150 סמ"ר לפחות לכל מיכל גז במאגר.
• מגבלות מיקום ואוורור: חדר מכלי גז מותר להתקנה רק בקומת הקרקע או בקומה מפולשת, כאשר קיר אחד לפחות חייב להיות קיר חיצון. כדי לאפשר ניקוז של הגז השוקע, רצפת החדר צריכה להיות גבוהה ב-5 ס"מ לפחות ממפלס הקרקע שמסביב, עם שיפוע כלפי חוץ.

2. דרישות מרחקי בטיחות: גז מול חשמל ותשתיות: תכנון נכון מחייב עמידה במרחקי בטיחות קשיחים בין צנרת גז לבין תשתיות נפיצות או רגישות (כגון חשמל).

• מרחק מינימלי (ת"י 158, סעיף 406): המרחק המינימלי בין קווי צינורות הגז לבין מוביל חשמלי יהיה 5 ס"מ לפחות.
• מרחקים קריטיים במתח גבוה/נמוך: מרחקי בטיחות גדולים יותר נדרשים במתח גבוה/נמוך. לדוגמה, נדרש מרחק אופקי של 5 מטרים לפחות ממרכז קו מתח נמוך חשוף (עד 1000 וולט) לפתח מכל גז או ליחידת ניפוק.

תקן ישראלי 6464: דרישות בטיחות לגז טבעי תעשייתי

ת"י 6464 אושר ב-2016 והוא מסדיר את דרישות הבטיחות למתקני צריכה תעשייתיים בגז טבעי, כולל המתקנים עצמם, סביבת העבודה, והליך הבדיקה והאישור.

1. דגשים הנדסיים סביבתיים: מכיוון שגז טבעי קל יותר מהאוויר, דרישות התכנון מתמקדות בעיקר בנטרול סיכונים סביבתיים. היועץ אחראי לתכנון סביבת מתקן הצריכה, תוך הבטחת אוורור נאות ושמירה על אזורים נטולי מקורות הצתה. הגדרת "מקור הצתה" היא רחבה וכוללת מתקני חשמל עיליים, מנועי שריפה ומשטחים חמים.
2. תפקיד מכון התקנים והיקף הבדיקות: מכון התקנים משמש כגוף בודק בהתאם לת"י 6464 ומבצע בדיקות מקיפות. בדיקות אלו כוללות התאמת מערכות הגז הטבעי החל ממגוף מבודד בכניסה למתקן הצריכה, מערכות שריפה (דוודים, תנורים) והתאמתן לגז טבעי. התקן מכסה מגוון רחב של מתקנים תעשייתיים כגון דוודי קיטור, טורבינות גז, מערכות קוגנרציה וצנרת פנים מפעלית.

תקן 1597: מערכות כיבוי אש בגז (FM-200)

יועץ הגז עוסק גם בתחום הבטיחות האקטיבית. תקן 1597 של מכון התקנים הישראלי הוא תקן מחייב הדן בהתקנה, בדיקה ותחזוקה של מערכות כיבוי אש אוטומטיות בגז FM-200, המיועדות ספציפית ללוחות חשמל וציוד רגיש. היועץ חייב לכלול תכנון של מערך הכיבוי, תוך ביצוע הערכת סיכונים קפדנית ובדיקות תקופתיות של לחץ המיכלים ותקינות המערכת. גז FM-200 פועל על מנגנון כימי להפחתת חום הלהבה במהירות ומספק הגנה אפקטיבית, כשהוא נחשב לבטוח לשימוש בסביבות מאוכלסות בריכוזים הנדרשים.

עבודת היועץ במחזור חיי הפרויקט: מתכנון הנדסי לאישור רגולטורי

עבודתו של יועץ הגז היא תהליך אינטגרטיבי ורציף, המבטיח שמערכת הגז תשתלב בהרמוניה עם שאר מערכות הבניין והתשתיות.

שלב התכנון המפורט והערכת הממשקים

היועץ מתחיל את עבודתו עם קבלת התכניות האדריכליות ומבצע הערכה ראשונית של המערכות והצרכים.

1. ניתוח דרישות וסיכונים: בשלב זה מתבצע מחקר מעמיק להבנת האתגרים והמטרות של הפרויקט, כולל הערכת סיכונים מסודרת. תכנון מפורט פועל לפי ת"י 158, וכולל קביעת מיקום מאגרי גז, חדרי גז, מאצרות צובר מעל מרתפים, ותכנון תשתיות הגז. 2. תכנון אינטגרטיבי (גז-חשמל-אינסטלציה): היועץ חייב לתאם את התכנון עם מערכות אחרות. הדבר נוגע במיוחד לממשק גז-חשמל. תכנון נכון צריך לשמור על מרחקים אופקיים ואנכיים נדרשים, כגון המרחק המינימלי של 5 ס"מ בין קווי צינורות הגז למוביל חשמלי, או מרחקי בטיחות גדולים יותר בפרויקטים תעשייתיים. הדיוק בשמירה על מרחקים אלו הוא קריטי לבטיחות. העובדה שיועץ הגז חייב להיות מעורב מוקדם בפרויקט מסייעת ליזם ולצוות התכנון הראשי לנהל את הסיכונים. באופן זה, האחריות ההנדסית המורכבת למיקום תשתיות גז ממוקדת אצל מומחה הדומיין, והוא זה שמוודא את התאימות לכללי הבטיחות הקפדניים של מתח חשמלי בסמוך לגז.

ליווי הביצוע והפיקוח ההנדסי

היועץ אינו מבצע את ההתקנה בפועל – זו אחריותו של מתקין גז מוסמך. עם זאת, היועץ מפקח ומתאם בין התכנון לבין הביצוע. תפקידו הוא לוודא שהביצוע תואם באופן מדויק את התכנון המאושר, וכי כל תקלה או סטייה מטופלת מיידית. במקרה שבו נדרש שינוי מהותי בביצוע, היועץ הוא זה שמעדכן את התכנון המאושר מול הרשויות.

שלב האישור הסופי (טופס 4) והבדיקות המחייבות

הליווי נמשך עד קבלת האישורים הסופיים, כגון היתרים מהרשויות ומכבי האש, הנדרשים לצורך טופס 4 ואכלוס.

1. בדיקות לאחר התקנה ותיקונים: ת"י 158 חלק 4 מפרט את סוגי ותהליכי הבדיקה הנדרשים לאחר ההתקנה, או במקרה של ביצוע תיקונים ותוספות משמעותיות למתקן. 2. מעבדה מאושרת: במתקנים מורכבים יותר, דרישות התחיקה קובעות כי הבדיקות מטעם הרשות המוסמכת ייערכו על ידי מעבדה מאושרת (כגון מכון התקנים הישראלי). הבדיקה כוללת בדיקה חזותית, אימות תקינות ובדיקות לחץ, והיא מתועדת בטופס מתאים. הבדיקות כוללות אימות של תקינות מאגר הגפ"מ, התקנת הצנרת והאביזרים.

פרויקטים מיוחדים: הסבה לגז טבעי וחדשנות טכנולוגית

ייעוץ להסבת צרכנים תעשייתיים לגז טבעי

משק הגז הטבעי הוא מנוע צמיחה אנרגטי בישראל, והסבת מפעלי תעשייה לשימוש בו משפרת את היעילות האנרגטית ומפחיתה משמעותית את פליטות מזהמי האוויר. יועץ הגז הופך במקרה זה ליועץ אנרגיה ורגולציה אסטרטגי.

1. ניתוח כדאיות ותכנון מערכות: התהליך מתחיל בבדיקת כדאיות כלכלית ותכנון מפורט. היועץ עוסק במחקר מעמיק ובניתוח דוחות יעילות אנרגטית לשיפור מערכות אנרגיה, ובודק את יכולת ביצוע העבודות תוך עמידה בדרישות המקצועיות. הליווי כולל תכנון מערכות גז טבעי מותאמות אישית, כולל אספקת ציוד קריטי כגון וסתי לחץ, פילטרים ומערכות הגנה קתודית מתקדמות. היועץ מעורב בתכנון מערכות קצה מורכבות, כגון טורבינות גז, דוודי קיטור ומערכות קוגנרציה (ייצור משולב של קירור, חימום וחשמל).
2. ליווי רגולטורי ואישורי תקינה: היועץ מלווה את הלקוח מול רשות הגז הטבעי ומכון התקנים לאורך כל תהליך ההסבה, כולל ייעוץ בנושאי רגולציה ותקנים וליווי הסבות צרכנים. בסוף התהליך מתבצעת בדיקת מערכות לפני הפעלה והסמכתן על ידי גופים בודקים, בתיאום מלא עם ת"י 6464 ודרישות הבטיחות של הצו. עבודתו של יועץ הגז מתרחבת מעבר לבטיחות פיזית: הוא הופך למהנדס אסטרטגי, שערכו נמדד ביכולתו להביא לחיסכון אנרגטי משמעותי ולשיפור שורת הרווח של הלקוח התעשייתי באמצעות תכנון אופטימלי ויעיל.

חדשנות טכנולוגית בבטיחות ובניטור (הדור הבא)

הבטחת תקינותן ובטיחותן של תשתיות גז נרחבות (במיוחד צנרת גז טבעי) מובילה לאימוץ טכנולוגיות ניטור חדשות. השיטות הקונבנציונליות לאיתור דליפות הן איטיות, לא מדויקות ולעיתים קרובות מסכנות את צוות הבדיקה, כיוון שהן מחייבות שהייה בשטח חשוד עם ציוד ידני.

1. ניטור מתקדם מבוסס רחפן (UAV): מערכות טכנולוגיות כגון ה-HoverGuard של ABB, המשתמשות בחיישני לייזר חדשניים, מאפשרות לאתר דליפות גז טבעי ולמדוד נוכחות של גזי חממה (מתאן, דו-תחמוצת הפחמן). מערכות אלו הן רגישות פי 1,000 מאמצעים אחרים ומסוגלות לכסות שטח הגדול פי 15 לשעת עבודה בהשוואה לשיטות קונבנציונליות. הן פועלות בגובה של 40 מטרים ומעלה, ומאפשרות ניטור יעיל של תשתיות הולכה במקומות קשים לגישה (כגון גשרים או אזורים מכוסי צמחייה).
2. דרישות מיומנות חדשות: השימוש בטכנולוגיות אלה מחייב את היועץ לשלוט בפלטפורמות ניתוח מידע דיגיטליות, המנפיקות דוחות בזמן אמת. המעבר לניטור מרחוק מבוסס נתונים דיגיטליים משנה את המיומנות הנדרשת מיועץ הגז, ומחייב מעבר מבקיאות בהתקנה פיזית לשליטה בניתוח נתונים דיגיטליים ובהבנת אנגלית טכנית מתקדמת, המהווה תנאי הכרחי להבנת הוראות הציוד המיובא.

סיכום

יועץ הגז הוא שומר הסף ההנדסי, שמטרתו להבטיח את הבטיחות המוחלטת של מתקני אנרגיה מורכבים. תפקידו דורש מיומנות גבוהה, בקיאות בכלל התקנים הרלוונטיים (גפ"מ, גז טבעי וכיבוי אש), ושילוב של שיקולים כלכליים, סביבתיים ורגולטוריים. הצלחתו של פרויקט גז תלויה באופן ישיר ביכולת היועץ לנווט בין החוקים המפוצלים (גפ"מ מול גז טבעי), ליישם את הדרישות הפיזיקליות הייחודיות של כל גז, ולבצע אינטגרציה מלאה עם שאר מערכות הבנייה.

המלצות אסטרטגיות לבעלי עניין

1. אינטגרציה מוקדמת ככלי לניהול סיכונים: ליזמים וקבלנים, מומלץ להפוך את שילוב יועץ הגז לחובה כבר בשלבים המוקדמים ביותר של התכנון הראשוני. מינוי מוקדם של היועץ, שחותם ונושא באחריות המקצועית המלאה, הוא המפתח המרכזי למניעת שינויים מבניים, עיכובים רגולטוריים ועלויות בלתי צפויות בהמשך הפרויקט.
2. התמקדות בהסמכה ספציפית בתעשייה: גופי תעשייה העוברים הסבה לגז טבעי חייבים לוודא כי היועץ הנבחר מחזיק בניסיון ובקיאות ספציפיים בתחום הגז הטבעי התעשייתי ובת"י 6464, ולא רק בתחום הגפ"מ. יכולת זו כוללת ביצוע אנליזות כלכליות ורגולטוריות מול רשות הגז הטבעי.
3. פיתוח מיומנויות טכנולוגיות מתקדמות: על יועצי הגז להשקיע בשליטה בטכנולוגיות הניטור החדשניות, כגון מערכות מבוססות רחפנים ופלטפורמות דיגיטליות לאנליזה. שליטה זו הכרחית למעבר לתחזוקה מונעת, ניטור מהיר של תשתיות רחבות, והבטחת יעילות ובטיחות ארוכת טווח.