כל מה שצריך לדעת על פשט הצפה – אסטרטגיה הידרולוגית ורגולטורית לניהול נגר עירוני

פשט הצפה הוא שטח מישורי ופתוח שמקיף נחל או נהר. זהו האזור הטבעי שמתמלא במים כאשר הנחל עולה על גדותיו בזמן שיטפון. לכל נחל יש יכולת זרימה מוגבלת; כשכמות המים גדולה מדי, הם גולשים החוצה ומתפשטים בשכבה דקה על פני השטח שמסביב.

חשוב להבין: פשט הצפה הוא מנגנון טבעי ומועיל שתפקידו לווסת שיטפונות:

1. האטה והשהיה: הפשט מאפשר למים להתפשט על שטח גדול, מה שמאט את הזרימה. זה מוריד את עוצמת השיא של השיטפון שמגיע ליישובים או תשתיות במורד הנחל, ובכך מפחית נזקים.
2. חלחול למי תהום: שהייה ממושכת של המים על פני השטח מעודדת אותם לחלחל לקרקע, מה שתורם למילוי מאגרי מי התהום.
3. תמיכה בסביבה: מחזורי ההצפה בפשט הם חלק חיוני מהמערכת האקולוגית של הנחל, ומסייעים לשימור רצועת הטבע לצד האפיק.

מדוע פשט הצפה חשוב לערים?

בשנים האחרונות, שטחים פתוחים רבים בישראל ובעולם הפכו לשטחים בנויים (כמו כבישים, חניונים ומבנים). שטחים כאלה לא מאפשרים למים לחלחל, ולכן כמויות גדולות של מים זורמות במהירות לנחלים הקיימים.

כדי להתמודד עם הצפות גדולות ועוצמתיות יותר, אנחנו עוברים מגישה של "ניקוז" (שמטרתה להזרים מים במהירות) לגישה של "ניהול נגר" (שמטרתה לנצל את המים כמשאב). ניהול נגר חכם דורש לשמור על פשטי הצפה טבעיים או ליצור אותם מחדש, כי הם הכלי הזול והיעיל ביותר לויסות שיטפונות. דוגמה לכך היא פארק האיילון, ששטחו הגדול נשמר פתוח במרכז גוש דן בגלל שהוגדר כפשט הצפה של נחל האיילון.

האם פשט הצפה "קיים בשטח"? – רום הצפה ומיפוי רגולטורי

השאלה האם פשט הצפה קיים בשטח מסוים היא שאלה תכנונית והנדסית. הפשט אינו רק תוואי גיאוגרפי טבעי; הוא שטח שהוגדר וממופה על ידי הרשויות בהתבסס על חישובים מדויקים שמגדירים את גבולות הסיכון.

הבסיס לחישוב: תקופות חזרה וספיקת שיא

קביעת גבולות פשט הצפה מתבססת על חישוב ספיקת השיא (Q) עבור תקופת חזרה מוגדרת, שמשקפת את רמת הסיכון הנדרשת:

• פשט הצפה רגולטורי (Q100): הגבול המחייב לתכנון ואיסור בנייה בישראל נקבע בדרך כלל עבור שיטפון עם הסתברות של 1% (אירוע שמתרחש בממוצע אחת ל-100 שנה). רום הצפה זה הוא הקו שמנחה להגבלת בנייה רגישה.
• תכנון מערכות עירוניות: מערכות הניקוז הפנימיות בערים צריכות להתמודד לכל הפחות עם אירוע של 1:5 שנים, אבל תכניות אב מקומיות לרוב מאמצות תקנים מחמירים יותר.

קביעת "רום ההצפה" וגבולות הפשט

כדי לקבוע את גבולות הפשט בדיוק, נדרש חישוב מפורט:

1. מודלים דו-ממדיים (2D): היום משתמשים במודלים הידראוליים דו-ממדיים, בניגוד למודלים ישנים (1D). המודלים האלה מחשבים במדויק כיצד המים גולשים ומתפשטים מחוץ לערוץ הנחל על פני השטח הרחב, כולל דרכי הזליגה.
2. רום ההצפה: זהו מפלס פני המים האחיד שמחושב עבור ספיקת השיא הרגולטורית (Q100) בנקודה מסוימת. רום זה מגדיר את הקו שמעבר לו אסור לבנות מבנים רגישים.

בכל תכנון של בנייה תת-קרקעית באזורים רגישים (כמו שקעים או פשטי הצפה), חובה לחשב במדויק את רום ההצפה עבור אירוע 1:100.

פרק ג': הנחיות רשות ניקוז וקביעת רומי הצפה

ניהול פשט הצפה בישראל מנוהל דרך הוראות תכנון ארציות ופיקוח של רשויות הניקוז.

עיגון הפשט בתכנון הארצי

הגנה על פשט הצפה מעוגנת בתכניות מתאר ארציות, כמו תמ"א 34/ב/3 (נחלים וניקוז) ותמ"א 1 (תכנית מתאר ארצית כוללנית). העיקרון המרכזי הוא:

1. שימור הפשט: צריך לשמור על פשטי הצפה כחלק מהנחל ולהימנע ככל האפשר מבנייה בתוכם, במיוחד באזור של רום Q100.
2. חובת התייעצות: תמ"א 1 מחייבת שכל היתר בנייה למבנים או פיתוח בפשט הצפה יינתן רק אחרי התייעצות עם רשות הניקוז ורשות הנחל הרלוונטית.

תפקיד רשות הניקוז מול רומי ההצפה

רשויות הניקוז הוקמו על פי חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, ותפקידן העיקרי הוא לווסת נחלים ולהסדיר זרימות ברמת האגן.

רשות הניקוז היא הגורם המקצועי שקובע בכל הקשור לרומי הצפה:

• בקרת חישובים: היא מייעצת ומאשרת, ומבטיחה שהמודלים ההידרולוגיים וההידראוליים, כולל קביעת רום ההצפה וגבולותיו, נעשים בצורה מקצועית ועל פי תקני Q100.
• גמישות מקומית: בערים ניתן לשנות את תקופות החזרה (למשל, לאמץ תקן גבוה או נמוך יותר), אבל זה מחייב התייעצות מראש עם רשות הניקוז, בדרך כלל במסגרת תכנית אב מקומית לניהול נגר.

חשוב לציין שרשויות הניקוז אחראיות על נחלים אזוריים ושיטפונות בהם, אבל לא על תשתיות הניקוז הפנימיות בערים – זו אחריות הרשות המקומית. לכן, הרשויות המקומיות צריכות ליצור תכניות אב שמבטיחות שהנגר מהשטח העירוני לא יחמיר את השיטפונות בנחל ויגדיל את רום ההצפה האגני.

פרק ד': ניהול סיכונים ושימושי קרקע חכמים בפשט ההצפה

הגישה המודרנית רואה בפשט הצפה כלי רב-תכליתי לניהול נגר, שמאפשר לשלב שימושי קרקע שונים ומסייע להתמודד עם סיכוני שיטפונות דרך אסטרטגיית "הכלה".

שימושי קרקע "דו-תכליתיים"

שמירה על שטחים פתוחים כפשטי הצפה מאפשרת להם לתפקד כוויסות הידרולוגי באירועי שיא, בלי לפגוע בשימוש היומיומי:

1. פארקים ושטחים ציבוריים: שטחים פתוחים ציבוריים (שצ"פים) ליד הנחל, פארקים ויערות, יכולים לשמש כפשט הצפה. בתכנון שלהם צריך להבטיח כיסוי קרקע עמיד להצפה ולא אטום, ולשלב אלמנטים נופיים ואקולוגיים שמתחזקים ממחזורי ההצפה.
2. שטחים חקלאיים: שדות חקלאיים יכולים להשהות נגר. למרות חשש לנזק ליבולים בחקלאות מודרנית, ניתן לתכנן אותם כפשט הצפה. זה דורש תיאום עם חקלאים ומשרד החקלאות כדי למזער נזקים ולמקסם את תרומת המים לקרקע.

אסטרטגיית "הכלה" והגנה במעלה

ניהול סיכוני שיטפונות דורש או להגדיל את יכולת הזרימה של הנחל, או להקטין את כמות המים שמגיעה אליו. אסטרטגיית "הכלה" מתמקדת באפשרות השנייה.

• השהיה במעלה: זו גישה חוקית שפירושה יצירת אתרי ויסות והשהיית נגר (מאגרים רב-תכליתיים) בשטחים פתוחים במעלה האגן. המטרה היא להגן על שטחים בנויים במורד על ידי העברת סיכון ההצפה בצורה מבוקרת לשטחים פחות רגישים. למשל, הצפה זמנית של שטח חקלאי במעלה עדיפה על הצפה הרסנית בעיר במורד.
• שילוב הנדסי: ניתן להשתמש באמצעים כמו סוללות הגנה, תעלות ותיחום ושערי בקרה כדי להגביל את שטח ההצפה ועוצמתה. תכנון כזה כולל גם היבטי תפעול, תחזוקה ובקרה שוטפת לפני, במהלך ואחרי גשמים. צריך גם להציב שילוט אזהרה מפני תנועה בזמן הצפה.

פרק ה': פתרונות מתקדמים והיערכות לשינויי אקלים

שחזור פשטים ופתרונות מבוססי טבע

העולם עובר מפתרונות הנדסיים מסורתיים (כמו תעלות בטון) לפתרונות מבוססי טבע (NBS), שמנצלים ומחזקים את המערכת הטבעית של הנחל. פשטי הצפה טבעיים נעלמים בגלל בנייה מואצת, מה שמגביר סיכוני שיטפונות.

שחזור פשט הצפה הוא דוגמה מרכזית לפתרון מבוסס טבע. יתרונותיו:

1. הפחתת נגר: הגדלת יכולת ההשהיה והחלחול בפשט מפחיתה את כמות הנגר שמגיעה במהירות לנחל הראשי.
2. שיפור איכות מים: השהיית נגר במקור מפחיתה נפח ועומס מזהמים (שנשטפים מכבישים וערים) לפני שהם מגיעים לגופי מים.

היערכות לשינוי אקלים ו"הקשחת הרומים"

עלייה בעוצמת גשמים בגלל שינויי אקלים מחייבת לחשוב מחדש על גבולות פשט הצפה:

• תקנים גלובליים: התקן הישראלי של Q100 דומה לתקנים בעולם, כמו תקני FEMA בארה"ב או הדירקטיבה האירופית לשיטפונות.
• עדכון רומים: בגלל ההחמרה הצפויה, יש מגמה להוסיף מרווחי ביטחון (Freeboard) או לתכנן עבור תקופות חזרה גבוהות מ-Q100. כלים כמו מפת סיכוני האקלים הלאומית של המשרד להגנת הסביבה עוזרים לרשויות לעדכן מודלים וגבולות פשטי הצפה כדי להבטיח חוסן תשתיתי לטווח ארוך.